שְׁתִיקָה

כַּתָּבָתִי לָךְ אֶת מָה שֶׁלֹּא יָכוֹלְתִּי לְהַגִּיד

קָרָאת וְהָיִית נְבוֹכָה

הַמְּצִיאוּת הִמְשִׁיכָה וְזָרְמָה בִּגְמִישׁוּת מַטְרִידָה

וַאֲנִי נִשְׂרַפְתִּי מִבִּפְנִים

בְּאַחַת הַפְּעָמִים, לְאַחַר שֶׁהָלַכְתִּי

אָמַרְתְּ שֶׁאַתְּ מַרְגִּישָׁה מוּזָר

בַּאֲדִישׁוּת אָמַרְתִּי "סַפְּרִי לִי" וּבְלִבִּי קִוִּיתִי

שָׁתַקְתְּ

אַתְּ עֲדַיִן שׁוֹתֶקֶת

וַאֲנִי, תִּקְוָתִי רוֹעֶמֶת