אוֹהֲבִים

אַתְּ תֶּה, אֲנִי קָפֶה

אַתְּ כַּדּוּר, אֲנִי מַעֲגָל

אֶת הַחֵצִי הַמָּלֵא, אֲנִי הָרֵיק

אֶת שֶׁלָּהֶם, אֲנִי רַק נִסְבָּל.

אַתְּ שֶׁמֶשׁ, אֲנִי יָרֵחַ

אַתְּ נְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה, אֲנִי חִיבּוּק שֶׁל פְּרֵידָה

אַתְּ רוֹצָה אוֹתִי כְּמוֹ צִיּוּר, לֹא מִשְׁתַּנֶּה לָנֶצַח

אֲנִי קַעֲקוּעַ, דּוֹהֶה עִם הַזְּמַן וּבַסּוֹף נִקְבַּר בָּאֲדָמָה.

אַתְּ טוֹרֶפֶת סֵפֶר בְּיוֹם אֶחָד,

אֲנִי סוֹחֵב אוֹתוֹ חוֹדְשַׁיִים

אַתְּ שֶׁמֶשׁ וַאֲנִי נִשְׂרַף לְאוֹרֶךְ

כָּכָה זֶה כְּשֶׁאוֹהֲבִים בִּשְׁנַיִים.