אֲנִי לֹא עוֹזֶבֶת

תָּמִיד אָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי לֹא אֶהְיֶה זֹאת שֶׁעוֹזֶבֶת

אֲפִלּוּ שֶׁכָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ הָיִיתִי מִתְאַכְזֶבֶת.

הוּא יִצְטָרֵךְ לִהְיוֹת זֶה שֶׁמְּפָרֵק אֶת הַחֲבִילָה

רַע לִי, אֲבָל אֲנִי מְכִילָה.

בָּרוּר, לֹא הַכֹּל גָּרוּעַ, לֹא הַכֹּל שָׁחוֹר,

אֲבָל אֲנִי לֹא כָּזֹאת שֶׁמּוֹצֵאת בְּכָל דָּבָר אֶת נְקוּדַּת הָאוֹר.

אֲפִלּוּ שֶׁאֲנִי מִסְתּוֹבֶבֶת עִם לֵב כָּבֵד

הוּא זֶה שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהַגִּיד "תִּרְאִי, זֶה פָּשׁוּט לֹא עוֹבֵד".

אֲנִי עוֹשָׂה אֶת הַדָּבָר הַנָּכוֹן? הַדָּבָר הַהֶגְיוֹנִי?

אוּלַי אֲנִי סְתָם רוֹאָה כָּל דָּבָר כְּקִיצוֹנִי?

אוּלַי בְּעֶצֶם זֶה לֹא כְּזֶה נוֹרָא וְהַכֹּל פְּרִי דִּמְיוֹנִי?

אוּלַי לֹא כָּל דָּבָר הוּא קִיּוּמִי וְעֶקְרוֹנִי?

אֲבָל כֵּן הָיָה אֶת אוֹתוֹ מִקְרֶה, שֶׁבֵּינֵינוּ, הוּא דֵּי אוֹפְיָינִי

וְכָל אָדָם שָׁפוּי הָיָה מַסְכִּים שֶׁהוּא לְגַמְרֵי בִּזְיוֹנִי.

וּמָה כְּבָר עָשִׂיתִי? אָמַרְתִּי לוֹ "בּוֹא, אֲדוֹנִי! לֹא עַל חֶשְׁבּוֹנִי!"

וְהוּא מִיָּד תָּפַס אֶת זֶה כְּכוֹחָנִי וְיוּמְרָנִי.

וְזֶה הִתְגַּלְגֵּל לְרִיב, עַל דְּבָרִים קַטְנוּנִיִּים, פְּעוּטִים

אֲנִי אֲפִלּוּ לֹא זוֹכֶרֶת אֶת כָּל הַפְּרָטִים.

וּבַסּוֹף אַחֲרֵי שֶׁזֶּה נִגְמַר

נִסִּיתִי לְהִיזָּכֵר בְּכָל מָה שֶׁנֶּאֱמַר.

אֲבָל כַּמּוּבָן שֶׁאֲנִי לֹא בְּדִיּוּק זוֹכֶרֶת,

וְהִכְנַסְתִּי אֶת עַצְמִי לְוַאחָד סֶרֶט.

אוּלַי אֲנִי אַשְׁמָה? אוּלַי אֲנִי מַגְזִימָה?

אוּלַי לֹא עַל כָּל דָּבָר קָטָן אֲנִי צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת מְהוּמָה?

הֲרֵי כֵּן יֵשׁ עוֹד דְּבָרִים לַחֲשֹׁב עֲלֵיהֶם וְלִשְׁקוֹל

לֹא כָּל דָּבָר צָרִיךְ לִרְשֹׁם לַפְּרוֹטוֹקוֹל.

אֶפְשָׁר לִסְפֹּר עַד עֶשֶׂר, לִנְשֹׁם עָמוֹק

לֹא צָרִיךְ יָשָׁר לְהִתְעַצְבֵּן וְלִצְעוֹק.

אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְצַפּוֹת לִהְיוֹת תָּמִיד צוֹדֶקֶת

לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמִי לִהְיוֹת כָּל כָּךְ מְפוּנֶּקֶת.

הַמּוֹחַ שֶׁלִּי עוֹבֵד שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת

עוֹד רֶגַע אֶחָד וַאֲנִי עַל תְּרוּפוֹת.

מָה שֶׁבָּטוּחַ, אֲנִי לֹא זוֹ שֶׁאַחְלִיט לַעֲזוֹב

אִם הוּא רוֹצֶה, שֶׁהוּא יַגִּיד שֶׁהוּא צָרִיךְ פֶּסֶק זְמַן לַחֲשׁוֹב.

שׁוּם דָּבָר הוּא לֹא חַד-מַשְׁמָעִי וּבִלְתִּי הָפִיךְ,

אֲבָל כַּנִּרְאֶה שֶׁסִּיפּוּר הָאַהֲבָה הַזֶּה לֹא יַמְשִׁיךְ.

אַךְ בְּשׁוּם מִקְרֶה אֲנִי לֹא אֶהְיֶה זֹאת שֶׁעוֹזֶבֶת

גַּם אִם זֶה אוֹמֵר לִחְיוֹת בַּעֲזִיבָה נִכְזֶבֶת