הַבַּיִת בִּקְצֵה הַיִּישּׁוּב

בַּבַּיִת בִּקְצֵה הַיִּישּׁוּב,

קְצָת אַחֲרֵי הַסִּיבוּב,

גָּר אִישׁ לֹא אָהוּב.

הוּא חַי שָׁם לְבַדּוֹ כְּמוֹ כֶּלֶב עָזוּב.

מְאֹד עָצוּב.

הַבַּיִת בִּקְצֵה הַיִּישּׁוּב מוּזְנָח וְעָלוּב.

עַל תֵּיבַת הַדּוֹאַר כְּלוּם לֹא כָּתוּב,

וְהַגַּג מִתְפָּרֵק וְרָקוּב.

מֵהֶחָצֵר עוֹלֶה רֵיחַ בִּיּוּב,

וְעַל הַחַלּוֹנוֹת, סוֹרְגִים מַחְלִידִים. כְּלוּב.

בַּבַּיִת בִּקְצֵה הַיִּישּׁוּב,

מַמָּשׁ אַחֲרֵי הַסִּיבוּב,

גָּר אִישׁ לֹא חָשׁוּב,

אָז מַדּוּעַ אֲנִי חוֹשֵׁב עָלָיו שׁוּב וָשׁוּב?