מֵאֲחוֹרֵי הָעֵינַיִים

הַאִם יָדַעְתָּ שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הָעֵינַיִים, בְּעוֹמֶק הָרֹאשׁ

יוֹשֵׁב אִישׁ קָטָן לְיַד אֲגַם כְּחַלְחַל מוּקָּף עֲצֵי בְּרוֹשׁ?

כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ, גַּם אַתָּה שָׂמֵחַ

הוּא צוֹחֵק, צוֹהֵל, וְקוֹפֵץ לָאֲגַם מִקְּצֵה הַמֵּזַח

רְסִיסֵי הַמַּיִם הַנִּיתָּזִים הֵם דְּמָעוֹת שֶׁל שִׂמְחָה

מַחְלִיקוֹת, נוֹצְצוֹת, עַל הַלֶּחִי שֶׁלְּךָ

אבל לפעמים הָאִישׁ הַקָּטָן עָצוּב

יוֹשֵׁב עַל הַמֵּזַח נוגה וְכָאוּב

מַשְׁלִיךְ אֲבָנִים לָאֲגַם בחוזקה

וְהַמַּיִם הַנִּיתָּזִים הֵם דְּמָעוֹת שֶׁל עֶצֶב וְמועקה

וּלְכָל אִישׁ קָטָן כָּזֶה מֵאַחֲרֵי הָעֵינַיִים שֶׁלּוֹ

יֵשׁ עוֹד אִישׁ קָטָן שֶׁיּוֹשֵׁב לְיַד אֲגַם מִשֶּׁלּוֹ

וְכָךְ עַד אֵין קֵץ, אֲנָשִׁים קְטַנִּים, אֲגַמִּים, וְעֵינַיִים

שְׂמֵחִים אוֹ עֲצוּבִים, נִיתָּזִים רְסִיסֵי הַמַּיִם

וּבְסוֹף הסופים, הָאִישׁ הֲכִי קָטָן על המזח לְבַדּוֹ

מַבִּיט עַל אֲגַם כְּחַלְחַל וְאֶבֶן בְּיָדוֹ

מָה הוּא חוֹשֵׁב לעצמו? הַאִם הוּא שָׂמֵחַ אוֹ עָצוּב הַיּוֹם?

הַאִם הוּא יִגְרוֹם לִנְהָרוֹת שֶׁל שִׂמְחָה אוֹ עֶצֶב בְּחוֹזְקָה לִזְרוֹם?