מֶענְטְשׁ

יֶלֶד, אִם אֲנִי מְאַחֵל לְךָ לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי כְּבָר אֶהְיֶה בָּאֲדָמָה

זֶה שֶׁתִּהְיֶה מֶענְטְשׁ, וְלֹא מְשַׁנֶּה מָה

מֶענְטְשׁ זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁקָּשֶׁה לְתָאֵר,

אֲבָל גַּם בְּלִי הַתֵּיאוּר הַמְּדוּיָּיק, כּוּלָּם יוֹדְעִים עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר.

מֶענְטְשׁ זֶה אוֹמֵר שֶׁתַּעֲשֶׂה אֶת מָה שֶׁצָּרִיךְ, אֶת מָה שֶׁנָּכוֹן.

שֶׁלֹּא תְּחַפֵּשׂ לִהְיוֹת צוֹדֵק, אִם זֶה בָּא "עַל חֶשְׁבּוֹן".

מֶענְטְשׁ זֶה מְכוּבָּד, זה אֲמִיתִּי, זֶה הָגוּן.

זֶה כָּל מָה שֶׁהָיִיתָ רוֹצֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִילְךָ, גַּם כְּשֶׁאַתָּה לֹא בַּכִּיוּוּן.

תִּשְׁאַל שְׁמוֹנָה חֶבְרֶ'ה אוֹ תִּשְׁעָה עַל הָאִישׁ,

וְאֵין אֶחָד שֶׁיַּגִּיד שֶׁהוּא לֹא יָשָׁר אוֹ רָגִישׁ.

מֶענְטְשׁ זֶה מִישֶׁהוּ שֶׁשָּׁם בִּשְׁבִילְךָ בְּכָל מַצָּב. קָשֶׁה לְהַסְבִּיר.

מִישֶׁהוּ שֶׁאֶפְשָׁר לִסְמוֹךְ עָלָיו, גַּם מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת הַסָּבִיר.

יֶלֶד, תַּאֲמִין לִי, כָּל מָה שֶׁאֲנִי מְאַחֵל לְךָ זֶה מִנִּסָּיוֹן וּמִמָּרוֹם גִּילִי,

וְהַלְּוַואי שֶׁיּוֹם אֶחָד תַּגִּיד "אֲנִי מֶענְטְשׁ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה אַבָּא שֶׁלִּי".